הדבר שתמיד ריתק אותי בתקשורת הוא המפגש בין הסיפור האישי לבין הסיפור הלאומי.
כשהתחלתי את דרכי בגלי צה"ל, אי שם בסוף שנות התשעים, לא דמיינתי שאמצא את עצמי בלב הזירה – בין כותרות ראשיות, סערות ציבוריות, ואולפנים שמכתיבים סדר יום. מהר מאוד הבנתי שבסוף, מאחורי כל אירוע פוליטי או ביטחוני – יש בני אדם, רגשות, פחדים וחלומות.

הייתי כתב שטח בערוץ 1, אחר כך מגיש בחדשות 10, ובמשך שנים הסתובבתי במסדרונות התקשורת כמו מי שנמצא בלב המגרש. ראיתי איך נולדות כותרות, איך מייצרים סיפור, ואיך לפעמים האמת נעלמת בתוך רעשי הרקע. גם כשהייתי בכנסת, כחבר כנסת, לא שכחתי את העיניים של האנשים מהרחוב – אלה שהתקשורת לעיתים שוכחת לשמוע.

היום, כשאני מגיש את "הפטריוטים" בערוץ 14, אני מרגיש חופשי יותר מאי פעם לומר את מה שאני חושב. בלי פילטרים. בלי הפחד מהמקובל ומהנוח. רק שיחה אמיתית בגובה העיניים – עם אנשים שרוצים לשמוע ולדבר אמת.
באתר הזה תמצאו את התוכן שלי, את המפגשים השבועיים ואת הקהילה של "הצוות של ינון" – מקום שבו אפשר לשאול, לערער, ולהרגיש חלק ממשהו גדול יותר.